מאיר עמית (סלוצקי) (17 במרץ 1921 - 17 ביולי 2009) היה ראש המוסד השלישי, שר בממשלת ישראל, חבר הכנסת, אלוף בצה"ל, לוחם ומפקד בהגנה, ומנכ"ל כור תעשיות. לאחרונה קראתי את ספרו - ראש בראש - מבט אישי על אירועים גדולים ופרשיות עלומות.
אבל עוד לפני כן. מאיר עמית לא היה ראש ממשלה או רמטכ"ל. הוא היה ראש המוסד בתקופה שפרסום שמו היה אסור. הוא אמנם היה אלוף בצה"ל ואף חבר כנסת ושר בממשלת ישראל, אבל נדמה שעם השנים, נשכח מעט. אם נלך ונשאל בני נוער האם שמעו את שמו, סביר להניח שישיבו בשלילה וחבל. מאיר עמית הוא דמות מופת וסמל לאנשים שתרמו במשך שנים רבות את עצמם למען המדינה
מן העטיפה:
הסיפור המובא בפרקים אלה הוא רק אפס קצהו של קרחון, ואולי נכון יותר לומר, קצה לוע של הר געש. זה קרוב לשישה עשורים מצוי מאיר עמית בלב-לבה של העשייה בישראל - במערכות הצבאיות, בפעילות הביטחונית החשאית, בפיתוח התעשייתי, בהרפתקה הפוליטית וביזומה הטכנולוגית, קרבות תל מוטילה, פעולות התגמול, מבצע "קד" ומסכת הקשרים והמבצעים החשאיים של ישראל במרוקו, בהרי כורדיסטאן, בעירק, בפדיון שבועיים ובגישושים ראשונים לשלום עם מצרים - כל אלה הם פרקים בתולדות המדינה השנויים היום במחלוקת בין ההיסטוריונים. מאיר עמית חושף כאן את המאבקים הפוליטיים העכורים שנקשרו לשירותים החשאיים במחצית הראשונה של שנות השישים ומספר ממקור ראשון על המבצעים הגדלים של המוסד בתקופה שעמד בראשו. אין זה ספר היסטוריה אובייקטיבי, אלא עדות אישית של מי שעמד במרכז העניינים ויש לו עמדות ברורות ביחס אליהם.
כל זה הוא רק הפרק הביטחוני בקריירה הפורייה של המחבר. אחריו בא הפרק האזרחי - בקונצרן כור, בהפלגה הקצרה לפוליטיקה (ד"ש) ובפיתוח לווין התקשורת עמוס - וגם כאן אין הוא נרתע מללכת ראש בראש ולערער מוסכמות ודעות מקובלות.
הספר שזור רשימות וקטעי יומן שעמית כתב במהלך האירועים עצמם והקורא יכול לעקוב אחר הלכי הרוחות ובאופן קבלת ההחלטות כפי שהיו בשעתם. יסוד העדות שבספר הופך את הקריאה בו למעניינת במיוחד.
הספר של עמית יצא לאור בשנת 1999. אינני בטוח כי אז נקרא על ידי רבים ואני די משוכנע שכיום קשה להשיגו. יחד עם זאת, מאחר והסיפורים שבספר כה מרתקים עד שאני בטוח שגם היום, קוראים צעירים וכאלו שלא שמעו על עמית ולבטח קוראים בוגרים יותר ששמו אומר להם רבות, ימצאו בו עניין.
הספר יצא בהוצאת הד ארצי
אייל ליאני
אבל עוד לפני כן. מאיר עמית לא היה ראש ממשלה או רמטכ"ל. הוא היה ראש המוסד בתקופה שפרסום שמו היה אסור. הוא אמנם היה אלוף בצה"ל ואף חבר כנסת ושר בממשלת ישראל, אבל נדמה שעם השנים, נשכח מעט. אם נלך ונשאל בני נוער האם שמעו את שמו, סביר להניח שישיבו בשלילה וחבל. מאיר עמית הוא דמות מופת וסמל לאנשים שתרמו במשך שנים רבות את עצמם למען המדינה
מן העטיפה:
הסיפור המובא בפרקים אלה הוא רק אפס קצהו של קרחון, ואולי נכון יותר לומר, קצה לוע של הר געש. זה קרוב לשישה עשורים מצוי מאיר עמית בלב-לבה של העשייה בישראל - במערכות הצבאיות, בפעילות הביטחונית החשאית, בפיתוח התעשייתי, בהרפתקה הפוליטית וביזומה הטכנולוגית, קרבות תל מוטילה, פעולות התגמול, מבצע "קד" ומסכת הקשרים והמבצעים החשאיים של ישראל במרוקו, בהרי כורדיסטאן, בעירק, בפדיון שבועיים ובגישושים ראשונים לשלום עם מצרים - כל אלה הם פרקים בתולדות המדינה השנויים היום במחלוקת בין ההיסטוריונים. מאיר עמית חושף כאן את המאבקים הפוליטיים העכורים שנקשרו לשירותים החשאיים במחצית הראשונה של שנות השישים ומספר ממקור ראשון על המבצעים הגדלים של המוסד בתקופה שעמד בראשו. אין זה ספר היסטוריה אובייקטיבי, אלא עדות אישית של מי שעמד במרכז העניינים ויש לו עמדות ברורות ביחס אליהם.
כל זה הוא רק הפרק הביטחוני בקריירה הפורייה של המחבר. אחריו בא הפרק האזרחי - בקונצרן כור, בהפלגה הקצרה לפוליטיקה (ד"ש) ובפיתוח לווין התקשורת עמוס - וגם כאן אין הוא נרתע מללכת ראש בראש ולערער מוסכמות ודעות מקובלות.
הספר שזור רשימות וקטעי יומן שעמית כתב במהלך האירועים עצמם והקורא יכול לעקוב אחר הלכי הרוחות ובאופן קבלת ההחלטות כפי שהיו בשעתם. יסוד העדות שבספר הופך את הקריאה בו למעניינת במיוחד.
הספר של עמית יצא לאור בשנת 1999. אינני בטוח כי אז נקרא על ידי רבים ואני די משוכנע שכיום קשה להשיגו. יחד עם זאת, מאחר והסיפורים שבספר כה מרתקים עד שאני בטוח שגם היום, קוראים צעירים וכאלו שלא שמעו על עמית ולבטח קוראים בוגרים יותר ששמו אומר להם רבות, ימצאו בו עניין.
הספר יצא בהוצאת הד ארצי
אייל ליאני
.jpg)