מהשטר, אל השיר ואל הספר

הכספומט הוציא שטר כחול חדש שלא הכרתי - שטר חדש של מאתיים שקלים ועליו מתנוססת תמונתו של אלתרמן, אחד המשוררים הגדולים ביותר בשפה העברית לפחות לטעמי.
חבר שלמד ספרות באוניברסיטה, סיפר שבחוג לספרות די התעלמו מאלתרמן, דיברו הרבה על ביאליק ואחר כך על זך ועל אבידן ועל יאיר הורוביץ, אבל על אלתרמן דילגו. אין ספק שזו בחירה ובחירה מוטעית ואולי מדובר רק בגחמה של פרופסור זה או אחר, בכל מקרה, זו גם ההזדמנות לכתוב כמה מילים על הביוגרפיה עבת הכרס של אלתרמן שכתב דן לאור ויצאה לאור בשנה שעברה.

כניסה לביוגרפיה זו, היא צלילה עמוקה. מדובר ב-900 עמודים...  סה"כ ויחד עם זאת לחובבי שירה בכלל ושירתו של אלתרמן בפרט, היא כמעט בלתי מורגשת... כלומר לאורך רוב הדרך הספר נקרא בעניין רב.

מן העטיפה:

הסיפור על אלתרמן הוא סיפורם של דור ושל תקופה: חיי היישוב מאז תחילת שנות השלושים, מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, מלחמת העולם השנייה, השואה, ימי המאבק וההעפלה, הקמת המדינה ומלחמת העצמאות, חיי היום־יום של מדינת ישראל, ובכלל זה סדרה של אירועי מפתח שעיצבו את צביונה. במשך כמעט ארבעים שנה היה מחברו של השיר המיתולוגי "מגש הכסף" לאחד ממנסחיה הרהוטים ביותר של רוח התקופה.

אלתרמן מגולל את עלילת חייו של נתן אלתרמן מאז לידתו בוורשה ב־1910, עלייתו לארץ עם הוריו ב־1925, שהייתו לצורכי לימודים בצרפת בשנים 1932-1929 וחזרתו אל עירו האהובה תל אביב, ששם דרך כוכבו ושבה קנה לו מעמד של משורר לאומי. אלתרמן הותיר אחריו עם מותו ב־1970 חלל ריק, וספק אם זה התמלא עד היום. הספר מפגיש את הקורא עם שירתו הענפה, עם המחזות שכתב ועם אלה שתרגם, עם "הטור השביעי", מדור הקבע שלו בעיתון דבר וכן עם שירי הזמר והפזמונים פרי עטו, דוגמת "כלניות" או "אליפלט", שלא נס לֵחם עד עצם היום הזה.

ספרו המתועד להפליא של דן לאור מגולל פרשת חיים מרתקת וחושף לפני אלפי קוראיו של המשורר הנערץ את סודות קסמיו.

אני כשקראתי את הביוגרפיה עבת הכרס, מצאתי עניין רב למרות שבקטעים מסוימים הרגשתי טרחנות מסוימת וכניסה לפרטים מיותרים.  אולם... קטונתי, לעומת הביקורת המעמיקה המופיעה בעיתון הארץ על הספר - ביקורת של דן מירון

אייל ליאני

על איינשטיין

לפני כשבועיים, התמלאו העיתונים היומיים ועיתוני האינטרנט בידיעות והסברים על גילוי קיומם של גלי הכבידה, המאששים תיאוריה של איינשטיין. כשניסיתי לברר במה מדובר, אם מישהו יוכל להסביר לי את העניין בעברית קלה להדיוטות, הרי שבכל הסבר איבדתי את הידיים והרגליים כבר באמצע הדרך. 

האמת היא שאין לי רקע בפיסיקה מלבד פיסיקה של חמש יחידות בתיכון, משהו שנשכח יומיים אחרי הבגרות בפיסיקה ומאז חלפו אי אלו למעלה מעשרים וחמש שנים. אז לא הצלחתי ממש לחגוג יחד עם העולם את התגלית המסעירה, משום שלא הבנתי אותה, מנגד, קראתי בהחלט את הביוגרפיה של אלברט איינשטיין ונהניתי מאוד, גם בלי להבין פיסיקה אפילו לא בראשי פרקים.

במקרה ואולי ממש לא, קראתי את הביוגרפיה של אלברט איינשטיין, הוצאת ספרי עליית גג/ידיעות אחרונות/ספרי חמד.

כמה מילים על הספר מתוך העטיפה האחורית:

"בשנת 1905 הפך אלברט איינשטיין את תמונת העולם שלנו מן הקצה אל הקצה. הפיזיקאי הצעיר הגיע משומקום, כביכול, פקיד במשרד פטנטים, בלי דרך סלולה לקריירה אוניברסיטאית ממש, לכוד בקשרי זוגיות סבוכים, פרסם ב"שנת הפלאות" הזאת - חמישה מאמרים שיחדיו שינו לחלוטין את ראיית העולם והיקום.

ומאז איינשטיין, הוא לא רק המדען הדגול של המאה העשרים, אלא סמל למהפכנות בחשיבה, למקריות, לעצמאות ועד כדי כך, שהידוען המדעי הראשון הזה של העידן המדורני הרהיב עוז כפי שאיש לא עשה לפניו:כאשר נשאל לאחר נסיעת המשלחת המדעית המפורסמת של אדינגטון לערוך את התצפית של ליקוי החמה, מה הייתה תגובתו אילו הפריכה התצפית את התאוריה שלו, ענה בביטחה "אז הייתי משתתף בצערו של האל היקר: התאוריה נכונה".

איינשטיין הוא שילוב מרתק של הגאעון המעמיק, הילד השובב, הגבר המקסים, המורד הפוליטי, הגיבור הנפלא ביותר לסיפור חיים. זהו גם סיפור של יהודי הגולה מארצו שוב ושוב לאורכן ולרוחבן של שתי מלחמות עולם. את כל אלה מצליח וולטר אייזקסון, כותב ועורך רב ניסיון לשחזור בדרך מאלפת, ובמהלך הסיפור הוא מצליח לקלקל כמה מיתוסים לא ממש מבוססים על הילד, המבוגר, המדען, הציוני, המאמין ועוד.

איינשטיין: חייו והיקום שלו, היא הביוגרפיה החדשה היחידה שבה נעשה שימוש נרחב במסמכים אישיים ואחרים, שנחשפו בשנים האחרונות מאוסף ארכיון איינשטיין המיוחד השמור באוניברסיטה העברית.

*****

כמו כל ביוגרפיה שמכבדת את עצמה, מדובר בספר עב כרס עם למעלה משש מאות עמודים. חשוב להדגיש, הרקע בפיסיקה לא הכרחי כדי להנות מהספר, יחד עם זאת, אם אפשר היה להבין את גודל תגליותיו של איינשטיין יתכן שהייתי נהנה אפילו יותר. 

מה שכן, נהניתי מהסיפור על ההתמדה, על העבודה הקשה, דמותו המאוד מרתקת, על השקדנות.

לרוב אני כותב על ביוגרפיה אם כדאי או לא כדאי, אבל כאן אני רוצה להדגיש כי לא רק כדאי אלא אפילו חובה ויותר מזה, חובה לצעירים בגילאי ה"רגע לפני צבא" או אולי ה"רגע אחרי הצבא"

אמנם איינשטיין היה רק אחד וכנראה לא יהיה גאון כמותו, אבל אפשר בהחלט ללמוד ממנו דוגמה על השקדנות, על הניסיון לראות את הדברים מחוץ לקופסה ומעבר לחיים "הרגילים", לנהל חיים כשמאוד אכפת לך ממישהו.

הספר על איינשטיין - מומלץ בחום

אייל ליאני